פשוט קפה. 'העיריה'.

 

במסגרת חיפושי דירה מתישים, ראיתי פרסום של אחת בכיכר רבין, עם מרפסת הפונה לכיכר.

נזכרתי באירועים הרבים שהעיר הזו מציעה ובהשתלטות של גופים מסחריים וכאלה שמשחקים אותה לא מסחריים על האיזור, וחשבתי: מי לעזאזל רוצה לגור שם?

לשתות קפה לעומת זאת, נראה כמו אופציה לא רעה בכלל- כשנתקלתי בקפה ה'עיריה'.

העיצוב מתמקד בקוים נקיים ובהירים

      

והאווירה נעימה ונינוחה, גם בחוץ.

הקו המוביל הוא פשטות ודיבור ללקוח בגובה העיניים

       

וכל מה שטעמתי (בוקר רגיל- 34 ש"ח, בוקר אופטימי- 37 ש"ח ושקשוקה ירוקה- 37 ש"ח) היה טעים להפליא ולא יקר להחריד.

מה גם שאם לא ביקשתם בעצמכם, לא מילאו לכם את כוס התפוזים במגדל של קוביות קרח. 

אחרי ארוחה מפנקת, כשנעים בבטן ובעין, כל מה שנותר זה להניח את הלפטופ, לתת להגיגים לזרום

ולקום רק כשצריך פיפי.

 

אמנם ראש העיר לא קפץ לביקור (יתכן והוא עסוק באיך לפתור לנו את בעיות החניה בעיר, אבל כנראה שלא)

והמלצרית שאלה קצת יותר מדי פעמים אם אני צריכה משהו (אולי המבט החושב-בוהה שלי מושך תשומת לב הפוכה?)

אבל בקפה העיריה בהחלט נעים. נעים מאוד.

 

'העיריה'- כיכר מלכי ישראל, 11

 

קהל: מעורב. צעירים ומבוגרים, בכל שעות היום

אווירה: פשטות נעימה

תאורה: אור יום

אינטרנט: אחלה

נוחות הכתיבה: יש מספיק ספייס על כל השולחן

קפה: הפוך (11 ש"ח) משובח

שיחות בנייד: בנוחות

שקט מהול ברעש: הכל בנועם- הן המוסיקה בפנים והן רחשי הרחוב בחוץ

בעד: השלווה, האוכל!

נגד: אין פינה ממש קרה בכל שטח הקפה

חיזוק למוזה: אני והמוזה בהחלט נחזור שוב

תגים: בוקר אופטימי, כיכר רבין, לפ-טופ, נעה יעקובוביץ, עירייה, קפה