שוויצר. אבל לפניך.

את השוויצר הכרתי דווקא בזכות הזוריק.

חיפשתי מקום לשבת בו בניחותא, והזוריק, הקרוב לביתי, היה עמוס כרגיל. אז המשכתי כמה צעדים דרומה…  ומאז, בשבילי בכיכר מילאנו יש רק בית קפה אחד.

 

שהרי למדתי זה מכבר, שאסור לפחד לשנות כיוון, ואסור לזלזל בנקודת המבט.

בשוויצר כמעט תמיד יציעו לי מים,

שיונחו על הטקסטורה המתאימה,

ואוכל לנשנש עוגה, מוזלי קטן או מיני כריך שבאים בדיל עם הקפה- כולם מצוינים ובמחיר שלא מכביד על הכיס.

המלצרים מקסימים ויש הרבה פינות חמד, כמו זו שישבתי בה היום:

וזו שאשמח לשבת בה בפעם הבאה.

בחוץ קצת עמוס למטרות כתיבה

אבל נעים ומזמין לכל מטרה אחרת.

שוויצר בשבילי הוא קפה שכונתי אמיתי, העניין הגיאוגרפי הוא אך שולי.

 

שוויצר, דה האז 1 (ככר מילאנו)  

   

קהל: מעורב

אווירה: ביתית נעימה

תאורה: נהדרת.

אינטרנט: עובד יופי

נוחות הכתיבה: בול

קפה: יופי של הפוך (24 ש"ח ביחד עם מיני מוזלי)

שיחות בנייד: בסדר גמור

שקט מהול ברעש: בדיוק במינון הנכון

בעד: האוירה הנינוחה

נגד: בחוץ קצת צפוף  

חיזוק למוזה: בהחלט!

תגים: אספרסו, בית קפה, כתיבה, לפטופ, נעה יעקובוביץ, קפה, שוויצר