מלצר, יש לי תולעת ספרים בקפה

  

סיפרתי למוכר ב'תולעת ספרים' שאני עושה מחקר במסגרת התואר השני שלי, על כתיבה בבתי קפה. שאלתי אם סופרים ועיתונאים מסבים אל שולחנות בית הקפה של החנות על מנת לכתוב. "הגעת למרכז הבוהמה", הוא ענה וסיפר על סופרים, מחזאים ותסריטאים שעושים זאת: "יהושע סובול מגיע, נתן זך גר למעלה, אז מדי פעם קופץ".  

   

הם משתפים האחד את השני בחווית הכתיבה? התעקשתי וקיבלתי את התשובה 'זה לא קפה כסית'.  

בחוץ ישב ערן צור, קרן מור והבן שלה בפנים-אף אחד מהם לא בא לעבוד, ותכל'ס לא באמת הבנתי מי יכול לכתוב ככה. המעברים בין השולחנות צפופים, צלילי מכונת הקפה והבלנדר הלמו בראשי ויושבי בית הקפה לא באמת מכבדים את השלט:  

   

כנראה שבחרתי ביום לא מוצלח לביקור כי גם האינטרנט היה בעייתי, והלפ-טופיסטית שישבה לידי (בחיי, זה היה כמעט עלי) הזמינה חשבון. אותה בחורה, שעושה מחקר לתואר שני בפסיכולוגיה, סיפרה שהיא מעדיפה לכתוב בבתי קפה, כי "יש פחות סיכוי שאני אקום לראות טלוויזיה ולשטוף כלים."  

  

אין ספק שהזדהיתי עמה, אבל לא הבנתי למה דווקא שם. "היו פה תקופות שהיה שקט יותר. רק אנשים עם לפטופים היו באים."  

בחוץ אכן שקט יותר, אבל חם:  

  

 ויש גם את המעבר, שכשמו כן הוא… 

  

אז בחרתי לבוא בתקופה אחרת, כלומר שבוע אחר כך, ותיצפתתי על שלוש בנות שהתחברו באוזניות ללפטופ אחד (ל"עריכת סרט של חברה").  

  

סיפרתי להן שבימי כסית, אנשים הגיעו כדי להתייעץ אחד עם השני, לשתף. היום, השיתופיות המרכזית היא בתוך עולמך, בעיקר בפייסבוק. הבנות טענו שהן לא חלק מהסטטיקה כי מראש הגיעו בשלישיה. יותר מכך, הן לא מחוברות לפייסבוק ולא, הן לא מרגישות חסך. "טוב, אני התחברתי לפני יומיים" מודה אחת מהן.  

אז נכון שיש משהו שכונתי ב'תולעת'  

   

 הם מכינים את הריבות שלהם בעצמם  

  

 ובקניית ספרים מעל 80 שקלים, תקבלו קפה במתנה.  

אפילו היו לי כמה דקות של שקט… אבל רגע אחר כך הפרידו שולחנות וזוג נשים ישבו לי פחות או יותר על הברכיים. יכולתי לנחש להריח כל תבלין ותבלין בארוחה שלהן. והרגשתי קצת מחנק. 

בשני הביקורים שלי בתולעת, המלצרים שכחו אותי בבית, ומבחינתי זה היה בסדר גמור. אבל אם זו היתה צריכה להיות סביבת העבודה שלי, עדיף שאשַכח בבית עצמו.  

  

תולעת ספרים, מלכי ישראל 9  

   

קהל: יחסית, אחוז המבוגרים גבוה יותר  

אווירה: אינטלקטואלית  

תאורה: טובה  

אינטרנט: פעם חזק, פעם בעייתי  

נוחות הכתיבה: בסדר גמור  

קפה: הפוך (11 ש"ח) יפיפה (נשבעת שהיה שם לב במרכז), אך מעט שרוף  

שיחות בנייד: כביכול מותרות רק בחלק החיצוני של בית הקפה  

שקט מהול ברעש: מהול. מה-זה מהול.  

בעד: הספרים  

נגד: הצפיפות  

חיזוק למוזה: אולי לכותבים אחרים  

 

תגים: בית קפה, כיכר רבין, לפטופ, נעה יעקובוביץ, קפה, תולעת ספרים